האלבינג הוא כלל בפרוטוקול ביטקוין שמחצה את כמות המטבעות החדשים הנוצרים בכל בלוק, אחת ל-210,000 בלוקים – פרק זמן שמתוכנן לארוך כארבע שנים. ההאלבינג הרביעי חל בבלוק 840,000 באפריל 2024 והוריד את תגמול הבלוק מ-6.25 ל-3.125 BTC, וההאלבינג החמישי מיוחס לבלוק 1,050,000 ומוערך לשנת 2028 – הערכה בלבד ולא תאריך קבוע מראש. המנגנון הזה הוא שקובע את קצב ההנפקה של מטבעות חדשים עד שהקצב מתאפס לגמרי סביב שנת 2140.
מהו האלבינג ומה בדיוק מתחלק
בכל בלוק שנוסף לשרשרת נכללת עסקה מיוחדת אחת, עסקת ה-coinbase, והיא היחידה ברשת שרשאית ליצור מטבעות חדשים יש מאין. הסכום שהיא מייצרת נקרא סובסידיית הבלוק. ההאלבינג מחצה את הסובסידיה הזו בלבד, ואינו נוגע לשום רכיב אחר בפרוטוקול: לא לגודל הבלוק, לא לפונקציית הגיבוב SHA-256 שעליה מבוססת הכרייה, ולא ליעד של עשר דקות בממוצע בין בלוק לבלוק.
המונח עצמו מתאר פעולה חשבונאית פשוטה. הערך ההתחלתי, שנקבע בבלוק הראשון בינואר 2009, עמד על 50 BTC לבלוק. אחרי 210,000 בלוקים הוא ירד ל-25, ולאחר 210,000 בלוקים נוספים ל-12.5, וכך הלאה. אין כאן החלטה תקופתית של גוף כלשהו אלא נוסחה קבועה שכל תוכנת צומת מריצה באופן עצמאי.
תגמול הבלוק מורכב משני חלקים נפרדים
הסכום שכורה גובה על בלוק הוא צירוף של שני רכיבים: הסובסידיה שנוצרת יש מאין, ודמי העסקאות ששולמו על ידי מי ששלח את העסקאות שנכללו בבלוק. שני הרכיבים משולמים יחד באותה עסקת coinbase, ולכן קל לבלבל ביניהם. ההאלבינג מחצה רק את הרכיב הראשון. דמי העסקאות ממשיכים להיקבע לפי הביקוש לשטח בלוק מול ההיצע הקבוע שלו, ואינם מושפעים ישירות מהכלל.
פרט טכני נוסף שראוי להכיר הוא בשלות ה-coinbase: המטבעות שנוצרים בעסקה הזו נעולים למשך 100 בלוקים ואי אפשר להעביר אותם לפני כן. הכלל נועד למנוע מצב שבו שרשרת שלמה של העברות מתבססת על בלוק שיצא בסופו של דבר מהשרשרת הארוכה ביותר בעקבות פיצול זמני של הרשת.
כלל קונצנזוס ולא אירוע חיצוני
האלבינג אינו הכרזה של גורם מרכזי. הוא נגזרת ישירה של גובה הבלוק בלבד. כל צומת ברשת מחשב בעצמו את הסובסידיה המותרת: מחלק את גובה הבלוק ב-210,000 בחלוקה שלמה, ומזיז את הערך ההתחלתי – 5,000,000,000 סאטושי, כלומר 50 BTC – ימינה במספר ביטים השווה לתוצאת החלוקה. בקוד הייחוס זו שורה אחת: nSubsidy >>= halvings. אם עסקת ה-coinbase תובעת ולו סאטושי אחד מעבר למותר, כל צומת שמריץ את כללי הקונצנזוס דוחה את הבלוק, והמאמץ החישובי שהוקדש לו יורד לטמיון.
מכיוון שההזזה מתבצעת על מספרים שלמים של סאטושי, סדרת ההאלבינגים סופית. אחרי 33 האלבינגים ההזזה מאפסת את הערך לחלוטין: 5,000,000,000 סאטושי מוזזים 33 ביטים ימינה נותנים אפס. הקוד אף כולל בדיקת ביטחון שמחזירה אפס כאשר מספר ההאלבינגים מגיע ל-64, כדי למנוע התנהגות בלתי מוגדרת בהזזת ביטים ארוכה מרוחב המשתנה.
לוח הזמנים ההיסטורי של ההאלבינגים
ארבעה האלבינגים כבר התרחשו. הראשון בבלוק 210,000 בנובמבר 2012, השני בבלוק 420,000 ביולי 2016, השלישי בבלוק 630,000 במאי 2020 והרביעי בבלוק 840,000 באפריל 2024. חשוב לדייק בנקודה אחת שמבלבלת רבים: הבלוק שמספרו הוא כפולה של 210,000 הוא כבר הבלוק הראשון בעידן החדש. בלוק 209,999 שילם 50 BTC, ובלוק 210,000 עצמו כבר שילם 25.
עקומת ההנפקה וספירה לאלבינג הבא
| אירוע | בלוק | מועד | תגמול לבלוק (BTC) |
|---|---|---|---|
| בלוק הבראשית | 0 | ינואר 2009 | 50 |
| האלבינג ראשון | 210,000 | נובמבר 2012 | 25 |
| האלבינג שני | 420,000 | יולי 2016 | 12.5 |
| האלבינג שלישי | 630,000 | מאי 2020 | 6.25 |
| האלבינג רביעי | 840,000 | אפריל 2024 | 3.125 |
| האלבינג חמישי | 1,050,000 | הערכה: 2028 | 1.5625 |
ההנפקה נעצרת לגמרי סביב שנת 2140, כאשר התגמול יורד מתחת ליחידה הקטנה ביותר שניתן לרשום.
מועד האלבינג הבא הוא הערכה המבוססת על קצב בלוקים ממוצע, אינו מועד ודאי ואינו המלצה לפעולה.
מבט על הפערים בין המועדים מגלה תופעה עקבית: כל הפערים בפועל היו קצרים מארבע שנים מלאות. הסיבה טכנית לחלוטין ומוסברת בהמשך – כוח החישוב ברשת גדל בתוך כל חלון של 2016 בלוקים, ורמת הקושי מעודכנת רק בסוף החלון, ולכן הזמן הממוצע בין בלוקים נטה להיות מעט קצר מעשר דקות לאורך רוב ההיסטוריה.
למה דווקא 210,000 בלוקים והקשר לתקרת 21 מיליון
המספר 210,000 אינו שרירותי, אלא נגזר מהיעד של עשר דקות לבלוק. 210,000 כפול עשר דקות שווה 2,100,000 דקות, שהן 35,000 שעות או 1,458.33 ימים – כלומר 3.99 שנים בקירוב. במילים אחרות, "אחת לארבע שנים" הוא תיאור מקורב של כלל שמנוסח למעשה בבלוקים ולא בזמן.
הסכום שמתכנס לתקרה
כמות המטבעות שנוצרת בכל עידן היא מכפלה פשוטה: 210,000 בלוקים כפול הסובסידיה של אותו עידן. הסדרה שנוצרת היא סדרה הנדסית יורדת שהמנה שלה חצי, והסכום שלה מתכנס למספר מוכר.
| עידן | טווח בלוקים | סובסידיה לבלוק (BTC) | מטבעות שנוצרו בעידן | שיעור מהתקרה |
|---|---|---|---|---|
| 0 | 0–209,999 | 50 | 10,500,000 | 50% |
| 1 | 210,000–419,999 | 25 | 5,250,000 | 25% |
| 2 | 420,000–629,999 | 12.5 | 2,625,000 | 12.5% |
| 3 | 630,000–839,999 | 6.25 | 1,312,500 | 6.25% |
| 4 | 840,000–1,049,999 | 3.125 | 656,250 | 3.125% |
| 5 | 1,050,000–1,259,999 | 1.5625 | 328,125 | 1.5625% |
מהטבלה עולה נתון שממחיש עד כמה קדימה ההנפקה כבר התקדמה. עד סוף עידן 3, כלומר עד הבלוק שקדם להאלבינג הרביעי, נוצרו לפי הנוסחה 19,687,500 מטבעות – 93.75% מהתקרה. עידן 4 כולו יוסיף עוד 656,250 מטבעות בלבד, וכל העידנים שאחריו יחד יוסיפו פחות מ-660,000. כלומר, למעלה משמונים אחוז מלוח הזמנים של ההנפקה עוד לפניו במונחי שנים, אך פחות מ-7% ממנו במונחי כמות.
למה המספר בפועל נמוך במעט מ-21 מיליון
התקרה המדוברת מוצגת בדרך כלל כ-21 מיליון עגולים, אבל החישוב האמיתי נעשה בסאטושי – יחידה של מאה מיליונית BTC, כלומר 100,000,000 סאטושי במטבע אחד. מכיוון שהזזת הביטים היא פעולה על מספרים שלמים, שאריות נחתכות בכל עידן שבו הסובסידיה כבר אינה מתחלקת בשתיים ללא שארית. הסכום הסופי המדויק לפי הנוסחה הוא 2,099,999,997,690,000 סאטושי, כלומר 20,999,999.9769 BTC.
לכך מצטרפים הפרשים היסטוריים קטנים נוספים. בכמה בלוקים מוקדמים תבעה עסקת ה-coinbase סכום נמוך מהמותר, ובמקרה מוכר אחד שתי עסקאות coinbase שוכפלו וגרמו לכך שסכום מסוים הפך לבלתי ניתן להעברה. מאז הונהג כלל קונצנזוס שמונע שכפול כזה. התוצאה היא שהכמות שתונפק בפועל נמוכה במקצת אף מהמספר המדויק שלמעלה.
מה קורה לכורים ברגע ההאלבינג
מנקודת המבט של מפעיל חומרת כרייה, ההאלבינג הוא שינוי חד ומיידי בצד ההכנסה. בבלוק אחד הסובסידיה נחתכת בחצי, בעוד שכל המשתנים האחרים – צריכת החשמל, כוח החישוב המותקן ורמת הקושי ברשת – נשארים בדיוק כפי שהיו רגע קודם. הבנה של כריית ביטקוין ושל מבנה העלויות שלה היא תנאי להבנת ההשפעה המערכתית של הכלל.
ההשלכה המבנית ידועה: מפעילים שעלות האנרגיה שלהם גבוהה יחסית, או שהחומרה שלהם מיושנת, מגיעים מהר יותר לנקודה שבה ההכנסה במטבעות אינה מכסה את ההוצאה השוטפת. חלקם מכבים מכונות. כשכוח החישוב הכולל ברשת יורד, מציאת בלוק בכל ניסיון נעשית נדירה יותר ביחס לרמת הקושי הקיימת, והזמן הממוצע בין בלוקים מתארך זמנית.
כוונון רמת הקושי אחת ל-2016 בלוקים
הרשת מתקנת את הסטייה הזו בעצמה, אך לא מיד. רמת הקושי מעודכנת אחת ל-2016 בלוקים – חלון שאמור לארוך שבועיים בדיוק לפי חשבון של עשר דקות לבלוק. בסוף כל חלון משווה כל צומת את משך הזמן בפועל שחלף מול היעד של 20,160 דקות, ומכוון את הקושי ביחס המתאים. השינוי מוגבל לפי גורם של ארבע לכל כיוון, כך שאפילו קפיצה קיצונית בכוח החישוב אינה יכולה לזעזע את הרשת בבת אחת.
שני דיוקים ראויים לציון. הראשון: פרק הזמן הנמדד מבוסס על חותמות הזמן של הבלוק הראשון והאחרון בחלון, ולכן הוא מכסה 2015 פערי זמן בין בלוקים ולא 2016 – הפרש קטן שקיים בפרוטוקול מראשיתו ונשמר לשם תאימות. השני: ההאלבינג וכוונון הקושי אינם מסונכרנים ביניהם. 210,000 אינו כפולה שלמה של 2016, ולכן ההאלבינג נופל בכל פעם במקום אחר בתוך חלון הכוונון, ולעולם לא בדיוק בגבול שלו.
מתגמול בלוק לדמי עסקאות: הדרך עד 2140
הכיוון ארוך הטווח שהכלל מגדיר ברור מבחינה מבנית. ככל שהסובסידיה קטנה, משקלם היחסי של דמי העסקאות בתוך תגמול הבלוק הכולל גדל. בעידן הראשון היוו דמי העסקאות חלק זניח מהתגמול; ככל שהסובסידיה מתקרבת לאפס, הם הופכים בהכרח למרכיב היחיד. בבלוק 6,930,000, שהוא 33 כפול 210,000, הסובסידיה מגיעה לאפס סאטושי, ומאותו רגע והלאה עסקת ה-coinbase יכולה לתבוע דמי עסקאות בלבד. לפי קצב של עשר דקות לבלוק מדובר בשנת 2140 בקירוב.
המנגנון שקובע את דמי העסקאות שונה לחלוטין מהמנגנון שקובע את הסובסידיה. הסובסידיה קבועה בקוד; דמי העסקאות נקבעים בשוק פתוח שבו המשאב הנדיר הוא שטח הבלוק. כל בלוק מוגבל לארבעה מיליון יחידות משקל, ומי ששולח עסקה מציע תשלום ליחידת נפח – נמדד בדרך כלל בסאטושי לבייט וירטואלי. כורים ממיינים את העסקאות הממתינות לפי ההצעה ליחידת נפח ובוחרים את הצירוף שממקסם את התמורה בגבולות הבלוק. תיאור מלא של האופן שבו עסקאות נאספות לבלוקים ונחתמות בשרשרת מופיע בהסבר איך עובד בלוקצ'יין.
ראוי להדגיש שהמעבר הזה אינו מאורע חד-פעמי שיקרה ב-2140, אלא תהליך הדרגתי שכבר מתרחש בכל האלבינג מאז 2012. כל חציית סובסידיה מגדילה במעט את המשקל היחסי של דמי העסקאות בתוך התגמול הכולל, גם כאשר סכום הדמים עצמו אינו משתנה.
למה אי אפשר לנקוב בתאריך מדויק להאלבינג הבא
ההאלבינג מוגדר בגובה בלוק – 1,050,000 – ולא בתאריך. גובה בלוק הוא נתון ודאי לחלוטין; התאריך שבו הרשת תגיע אליו אינו ודאי כלל. מציאת בלוק היא תהליך הסתברותי: כורים מגבבים כותרות בלוק ב-SHA-256 שוב ושוב עד שמתקבלת תוצאה קטנה מהיעד הנוכחי. אין דרך לדעת מתי בדיוק זה יקרה, רק מה התוחלת. תוצאה של תהליך כזה מתפלגת סביב הממוצע, וזמני בלוק בפועל נעים מרגעים בודדים ועד עשרות דקות.
מעל אי-הוודאות ההסתברותית הזו מונחת אי-ודאות נוספת: כוח החישוב הכולל ברשת אינו קבוע. כאשר הוא גדל בתוך חלון של 2016 בלוקים, הבלוקים נמצאים מהר מהצפוי עד לכוונון הבא, והלוח נסחף מעט קדימה. כאשר הוא קטן, קורה ההפך. הסחיפה המצטברת היא ההסבר לכך שכל ההאלבינגים עד היום הגיעו מוקדם מעט מחישוב של ארבע שנים מלאות.
לכן כל ספירה לאחור להאלבינג החמישי היא אומדן ולא מועד קבוע. אומדנים כאלה מחושבים על ידי לקיחת מספר הבלוקים שנותרו עד 1,050,000 והכפלתו בזמן הבלוק הממוצע בתקופה האחרונה. ככל שמתקרבים לגובה היעד מספר הבלוקים הנותרים קטן, וטווח הטעות של האומדן מצטמצם. גם ביום שלפני האירוע נותר טווח של שעות. השנה המקובלת כהערכה היא 2028, וכל ניסוח מדויק יותר מזה אינו נשען על בסיס טכני.
שאלות נפוצות
מתי צפוי ההאלבינג החמישי?
ההאלבינג החמישי מוגדר בבלוק 1,050,000, והשנה המשוערת היא 2028. חשוב להדגיש שמדובר בהערכה בלבד: הכלל מנוסח בגובה בלוק ולא בתאריך, והמועד בפועל תלוי בזמן שיידרש לרשת להגיע לגובה הזה. אחרי האירוע תרד הסובסידיה מ-3.125 ל-1.5625 BTC לבלוק.
מה קורה לתגמול אחרי שכל המטבעות יונפקו?
בבלוק 6,930,000 הסובסידיה מגיעה לאפס, וזה קורה בקירוב בשנת 2140. מאותו שלב עסקת ה-coinbase אינה יוצרת עוד מטבעות חדשים, והתגמול על בלוק מורכב כולו מדמי העסקאות שנכללו בו. הכרייה, אימות העסקאות והוספת בלוקים לשרשרת ממשיכים לפעול בדיוק כמו קודם; רק מקור המימון משתנה.
האם אפשר לשנות את כלל ההאלבינג?
מבחינה טכנית מדובר בשורות קוד, ולכן שינוי אפשרי בעיקרון. מבחינה מעשית זהו כלל קונצנזוס שכל צומת אוכף באופן עצמאי, ושינוי שלו היה מחייב שכל מפעילי הצמתים, הכורים ותוכנות הארנק יאמצו במקביל גרסה שונה. צומת שלא יאמץ אותה פשוט ידחה בלוקים שאינם עומדים בכללים המוכרים לו, והתוצאה תהיה פיצול של הרשת לשתי שרשראות נפרדות.
כמה סאטושי מקבל כורה על בלוק אחרי ההאלבינג החמישי?
סובסידיה של 1.5625 BTC שווה 156,250,000 סאטושי, מכיוון שבמטבע אחד יש 100,000,000 סאטושי. לסכום הזה מתווספים דמי העסקאות של אותו בלוק, שמשתנים מבלוק לבלוק לפי הביקוש לשטח בלוק באותו רגע. שני הרכיבים יחד משולמים בעסקת coinbase אחת ונעולים למשך 100 בלוקים לפני שניתן להעביר אותם.
החומר במאמר זה הוא הסברי-טכני בלבד ונועד להבהיר את אופן פעולתו של מנגנון ההאלבינג בפרוטוקול ביטקוין. אין בו כל התייחסות למחיר, והוא אינו המלצה לפעולה מכל סוג שהוא.
להרחבה בנושאים קרובים: מדריך ביטקוין המלא · כריית ביטקוין · איך עובד בלוקצ'יין · ביטקוין מול אתריום
