ביטקוין (Bitcoin, סימול BTC) הוא מטבע דיגיטלי מבוזר שפועל מאז ינואר 2009 ללא בנק מרכזי, ללא גוף מנפיק וללא מתווך יחיד שמחזיק בשליטה עליו. במקום גורם מרכזי, רשת של אלפי מחשבים עצמאיים ברחבי העולם מתחזקת יחד פנקס רישום פומבי אחד – הבלוקצ'יין – שבו נרשמת כל העברה שבוצעה אי פעם ברשת, בסדר כרונולוגי ובאופן שאינו ניתן לשינוי בדיעבד.
העמוד הזה מרכז הסברים על ביטקוין: מה עומד מאחורי הרשת מבחינה טכנולוגית, מה משמעותם של מונחים כמו בלוקצ'יין, כרייה, ארנק, מפתח פרטי והאלבינג, וכיצד נקבע שער הביטקוין בזירות המסחר. התוכן כולו הסברי ומיועד להבנת נושא – הוא אינו התייחסות אישית לאף אדם ואינו מהווה המלצה לפעולה כלשהי.
ביטקוין הוצג לראשונה ב-31 באוקטובר 2008, במסמך טכני בן תשעה עמודים בשם "Bitcoin: A Peer-to-Peer Electronic Cash System", שפורסם ברשימת תפוצה קריפטוגרפית תחת השם הבדוי סאטושי נקאמוטו (Satoshi Nakamoto). זהותו האמיתית מעולם לא אומתה. הרשת עצמה החלה לפעול ב-3 בינואר 2009, עם כריית הבלוק הראשון, המכונה "בלוק הבראשית" (Genesis Block).
בשונה משקל, דולר או אירו, לביטקוין אין בנק מרכזי שמנפיק אותו ואין רשות שמחליטה כמה יהיה ממנו. כללי הרשת – כמה מטבעות ייווצרו, באיזה קצב, מה נחשב להעברה תקינה ומה נדחה – כתובים בקוד פתוח שכל אחד יכול לקרוא, והם נאכפים על ידי כל אחד מהצמתים (Nodes) שמריצים את התוכנה. שינוי של הכללים דורש הסכמה רחבה ברשת, ולא החלטה של גוף בודד.
| מאפיין | ביטקוין | מטבע מסורתי (שקל, דולר, אירו) |
|---|---|---|
| גוף מנפיק | אין. מטבעות נוצרים לפי כללי הקוד בלבד. | בנק מרכזי שמחליט על היקף ההנפקה. |
| כמות מרבית | 21 מיליון, קבוע בקוד. | אין תקרה מוגדרת מראש. |
| פנקס הרישום | פומבי, כל אחד יכול לבדוק אותו ללא הרשאה. | סגור, מנוהל בידי בנקים ומסלקות. |
| ביטול העברה | בלתי אפשרי לאחר אישור. | אפשרי דרך הבנק או חברת האשראי. |
| שעות פעילות | 24/7/365, ללא ימי סגירה. | שעות בנקאות וימי עסקים. |
| נקודת כשל | אין נקודה מרכזית אחת; הרשת מבוזרת. | תלות בשרתים ובמוסדות מרכזיים. |
| זיהוי הצדדים | כתובות פסאודונימיות, לא שמות. | חשבון על שם מזוהה. |
הבלוקצ'יין הוא רצף של "בלוקים", וכל בלוק מכיל אוסף העברות יחד עם הטביעה הקריפטוגרפית (Hash) של הבלוק שקדם לו. הקישור הזה הוא שיוצר את השרשרת: שינוי של פרט אחד בבלוק ישן ישנה את הטביעה שלו, ישבור את הבלוק שאחריו ואת כל הבלוקים שנוספו מאז. כדי לזייף רישום היסטורי יהיה צריך לחשב מחדש את כל השרשרת מאותה נקודה, מהר יותר מכל שאר הרשת יחד – משימה שדורשת כוח חישוב עצום. בלוק חדש נוסף לשרשרת בממוצע אחת לעשר דקות.
כרייה (Mining) היא התהליך שבו מחשבים ברחבי העולם מתחרים בפתרון בעיה חישובית שהפתרון שלה קשה למצוא אך קל מאוד לאמת – מנגנון המכונה הוכחת עבודה (Proof of Work). המחשב שמוצא ראשון פתרון תקף זוכה בזכות להוסיף את הבלוק הבא, ומקבל תמורתו מטבעות חדשים שנוצרים באותו רגע בתוספת עמלות ההעברה שנכללו בבלוק.
ככל שמצטרף לרשת יותר כוח חישוב, כך הבעיה נעשית קשה יותר: רמת הקושי מתעדכנת אוטומטית אחת ל-2,016 בלוקים (כשבועיים) כדי לשמור על קצב יציב של בלוק אחד בכל עשר דקות בממוצע, ללא קשר לכמות הכורים.
ביטקוין אחד מתחלק ל-100 מיליון יחידות משנה. היחידה הקטנה ביותר נקראת סאטושי, על שם ממציא הפרוטוקול, והיא שווה ל-0.00000001 BTC. החלוקה הזו נקבעה בקוד מלכתחילה, והיא הסיבה שאין צורך "לקנות ביטקוין שלם" – הרשת עובדת ביחידות קטנות בהרבה. בין השתיים נמצאות שתי יחידות ביניים נפוצות: מילי-ביטקוין (mBTC) וביט (bit, המכונה גם מיקרו-ביטקוין).
ממיר יחידות ביטקוין
הממיר מבצע המרה בין יחידות המשנה של ביטקוין בלבד. אין בו נתוני מחיר ואין בו התייחסות לשווי כספי.
התגמול שמקבל הכורה על בלוק נחתך בחצי אחת ל-210,000 בלוקים – אירוע המכונה האלבינג (Halving), שמתרחש בקירוב אחת לארבע שנים. התגמול החל ב-50 ביטקוין לבלוק ב-2009, ירד ל-25 ב-2012, ל-12.5 ב-2016, ל-6.25 ב-2020, ולאחר ההאלבינג של אפריל 2024 הוא עומד על 3.125 ביטקוין לבלוק.
ספירה לאחור להאלבינג הבא
ההערכה מבוססת על קצב היעד של בלוק אחת לעשר דקות, ולכן היא משוערת בלבד. המועד בפועל נקבע לפי קצב הכרייה האמיתי ועשוי לנוע בכמה שבועות.
המנגנון הזה הוא שקובע את התקרה: קצב היצירה הולך ומתכנס, וההערכה היא שהמטבע האחרון ייכרה בסביבות שנת 2140. מאותה נקודה, התגמול היחיד לכורים יהיה עמלות ההעברה.
מד ההיצע: 21 מיליון
החישוב נגזר מלוח הזמנים הקבוע בקוד ומקצב היעד של בלוק אחת לעשר דקות. הוא אינו כולל מטבעות שאבדו בשל אובדן מפתחות פרטיים, שכמותם אינה ניתנת למדידה.
ההאלבינג הוא גם אחד הגורמים שסביבם נהוג לדון בגורמים המשפיעים על שער הביטקוין.
"החזקת ביטקוין" אינה החזקה של קובץ כלשהו. המטבעות רשומים תמיד בבלוקצ'יין; מה שנשמר בארנק הוא מפתח פרטי (Private Key) – מחרוזת סודית שמאפשרת לחתום דיגיטלית על העברה מכתובת מסוימת. מהמפתח הפרטי נגזר מפתח ציבורי, וממנו הכתובת שאליה אפשר לקבל העברות.
המשמעות המעשית פשוטה: מי שמחזיק במפתח הפרטי הוא היחיד שיכול להזיז את היתרה, ומי שמאבד אותו מאבד את הגישה לצמיתות – אין "שכחתי סיסמה" ואין גורם שאפשר לפנות אליו לשחזור. מכאן ההבחנה בין ארנק חם (Hot Wallet), שמחובר לאינטרנט ונוח לשימוש שוטף, לבין ארנק קר (Cold Wallet) – התקן חומרה או גיבוי פיזי המנותק מהרשת.
העברה משודרת לרשת ומחכה באזור המתנה משותף (Mempool) עד שכורה יכלול אותה בבלוק. מרגע שהיא נכנסת לבלוק, כל בלוק נוסף שנבנה מעליה נחשב אישור (Confirmation) – וככל שמצטברים יותר אישורים, כך שינוי ההעברה נעשה בלתי מעשי. עמלת ההעברה אינה נגזרת מגודל הסכום המועבר אלא מכמות המידע שההעברה תופסת בבלוק ומעוצמת הביקוש לשטח באותו רגע: בשעות עומס העמלות עולות, בשעות רגועות הן יורדות.
מחשבון זמן אישורים
החישוב מבוסס על ממוצע של עשר דקות לבלוק. זהו ממוצע סטטיסטי ולא מועד מובטח – בלוק בודד עשוי להיווצר תוך דקות ספורות או לאחר חצי שעה.
לביטקוין אין "שער רשמי" יחיד. המחיר נוצר בנפרד בכל זירת מסחר, מהצלבה שוטפת בין הוראות קנייה להוראות מכירה בספר ההוראות (Order Book) של אותה זירה. לכן השער אינו אחיד בין בורסות, והפרשים קלים ביניהן הם תופעה רגילה ולא תקלה.
המנגנונים שמשפיעים על תנועת המחיר כוללים, בין היתר:
חשוב להבהיר: תיאור המנגנונים האלה הוא הסבר על אופן פעולתו של שוק, ולא תחזית, לא קביעה לגבי כיוון עתידי ולא בסיס להסקת מסקנות לגבי מקרה פרטני כלשהו.
| מונח | פירוש |
|---|---|
| BTC | הסימול המקובל של ביטקוין בזירות המסחר. |
| סאטושי (Satoshi) | היחידה הקטנה ביותר של ביטקוין: 0.00000001 BTC, כלומר מאית מיליונית ממטבע אחד. |
| בלוקצ'יין | פנקס רישום מבוזר הבנוי כשרשרת בלוקים מקושרים קריפטוגרפית. |
| בלוק | אוסף העברות שנרשמות יחד בשרשרת, בממוצע אחת לעשר דקות. |
| כרייה (Mining) | התהליך שבו מחשבים מאשרים בלוקים חדשים ומתוגמלים במטבעות ובעמלות. |
| הוכחת עבודה (PoW) | מנגנון ההסכמה של הרשת, שבו הזכות להוסיף בלוק נקנית בכוח חישוב. |
| האלבינג (Halving) | חצייה של תגמול הכרייה, אחת ל-210,000 בלוקים (כארבע שנים). |
| מפתח פרטי | המחרוזת הסודית שמאפשרת לחתום על העברות. מי שמחזיק בה שולט ביתרה. |
| ארנק חם / קר | ארנק המחובר לאינטרנט לעומת ארנק המנותק ממנו (חומרה או גיבוי פיזי). |
| Mempool | אזור ההמתנה שבו שוהות העברות עד שייכללו בבלוק. |
| אישור (Confirmation) | כל בלוק שנוסף מעל הבלוק שבו נרשמה ההעברה. |
| צומת (Node) | מחשב שמריץ את תוכנת הרשת ומאמת באופן עצמאי את כלליה. |
| ספר הוראות (Order Book) | רשימת הוראות הקנייה והמכירה הפתוחות בזירת מסחר. |
| נזילות | המידה שבה ניתן לבצע פעולה בהיקף נתון מבלי להזיז את המחיר. |
| תנודתיות | מדד לעוצמת התנועות של המחיר לאורך פרק זמן. |
| החלקה (Slippage) | הפער בין המחיר הצפוי בעת שליחת הוראה למחיר שבו היא בוצעה בפועל. |
▼
ביטקוין הוא מטבע דיגיטלי שפועל על רשת מחשבים מבוזרת, ללא בנק מרכזי וללא גוף שמנהל אותו. כל ההעברות נרשמות בפנקס פומבי משותף בשם בלוקצ'יין, שהרשת כולה מתחזקת ומאמתת יחד.
▼
המסמך הטכני שהציג את ביטקוין פורסם באוקטובר 2008 תחת השם הבדוי סאטושי נקאמוטו. מאחורי השם עשוי לעמוד אדם יחיד או קבוצה; הזהות מעולם לא אומתה, והדמות נעלמה מהתכתובות הפומביות בסביבות 2011.
▼
ההיצע הכולל חסום ב-21 מיליון מטבעות. כ-95% מהם כבר נכרו, והיתרה תיווצר בקצב הולך ופוחת עד סביבות שנת 2140. יש להניח שחלק לא מבוטל מהמטבעות שנכרו אינו נגיש עוד, בשל אובדן מפתחות פרטיים.
▼
בלוקצ'יין הוא מסד נתונים הבנוי כשרשרת של בלוקים, כשכל בלוק מכיל את הטביעה הקריפטוגרפית של קודמו. המבנה הזה גורם לכך ששינוי רישום ישן ישבור את כל החוליות שאחריו, ולכן היסטוריית הרישומים נחשבת בלתי ניתנת לשינוי בפועל.
▼
האלבינג הוא אירוע מובנה בקוד שבו התגמול לכורים על כל בלוק נחתך בחצי. הוא מתרחש אחת ל-210,000 בלוקים, בקירוב אחת לארבע שנים. לאחר ההאלבינג של אפריל 2024 התגמול עומד על 3.125 ביטקוין לבלוק.
▼
לא. ביטקוין הוא פסאודונימי ולא אנונימי: הכתובות אינן נושאות שם, אך כל ההעברות גלויות לכולם וניתנות למעקב לצמיתות. קישור בין כתובת לזהות אמיתית אפשרי במקרים רבים באמצעות ניתוח שרשרת ונקודות ממשק מזוהות.
▼
לא. לאחר שהעברה נכללה בבלוק וקיבלה אישורים, אין גורם שיכול לבטלה או להשיב את הסכום. העברה לכתובת שגויה היא בלתי הפיכה, ולכן בדיקת הכתובת לפני שליחה היא קריטית.
▼
מפני שאין שער מרכזי. כל זירה מייצרת מחיר משלה מהצלבת ההוראות שבספר ההוראות שלה, והפרשים נובעים מהבדלי נזילות, נפח, עמלות ומטבע ההצמדה. ככל שזירה נזילה יותר, כך המחיר בה קרוב יותר לממוצע השוק.
▼
ביטקוין היה הראשון, ההיצע שלו חסום ב-21 מיליון, והוא משתמש במנגנון הוכחת עבודה. מטבעות אחרים נבדלים ממנו בין היתר במנגנון ההסכמה, במדיניות ההיצע, בקצב הבלוקים וביכולות נוספות כמו חוזים חכמים.
